<h1>בה"ג הלכ' גיטין</h1>
<h2>דף כח.</h2>
תנו רבנן (שמחות פ"ב) המגרש את אשתו לא ישרה עמה לא במבוי ולא בחצר, אם היה מבוי של שניהם הופך פתחו לצד אחר, ואם היתה חצר של שניהם מפנין זה מפני זה, ומי מפנה, אשה מפני איש. במה דברים אמורים מן הנישואין, אבל מן האירוסין לא, ובכהנת, אעפ"י שלא נישאו. וכן החולץ הרי זה לא יפנה, מפני שאין לבו גס בה. (כתובות כ"ח.) המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו, ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי, זה היה מעשה ואמרו כפר קטן נידון כשכונה. מי נדחה מפני מי, ת"ש היא נדחת מפניו ואין נדחה הוא מפניה, ואם היתה חצר שלה, הוא נדחה מפניה. איבעיא להו חצר של שניהם מהו, ת"ש היא נדחת מפניו, במאי עסיקינן אינימא בחצר שלו, פשיטא, ואלא בחצר שלה, והתניא אם היתה חצר שלה הוא נדחה מפניה אלא לאו כי האי גוונא, דילמא דאגיר מיגר. מאי הוי עלה, ת"ש (ישעיהו כ"ב, י"ז) הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ואמר רב טילטולא דגברא קשה מדאיתתא. תנו רבנן לוה הימנה בנכסי אביה אינה נפרעת אלא על ידי אחר. אמר רב ששת אי אתו לקמן לדינא לא מזדקיקנן להו, רב פפא אמר שמותי נמי משמתינן להו, רב הונא בריה דרב יהושע אמר נגודי נמי מנגדינן להו. אמר רב נחמן תנא באבל רבתי במה דברים אמורים בשנתגרשה מן הנשואין, אבל מן האירוסין נפרעת על ידי עצמה, שאין לבו גס בה. ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרבא הוה יתיב רב אדא בר מתנה קמיה אוקי רבא שליחא בינתייהו, א"ל רב אדא בר מתנא לרבא והאמר רב נחמן תנא באבל רבתי, א"ל קא חזינא להו דגייסי אהדדי. איכא דאמרי א"ל רב אדא בר מתנה לרבא נוקי מר שליחא בינתייהו, א"ל והאמר רב נחמן, א"ל קא חזינא דגייסי אהדדי.
